בעשור האחרון, המונח "אינטרנט הסיבים האופטיים" הפך מנחלתם של מהנדסים, מומחי רשתות ויחידות צבאיות לטכנולוגיה שמוכרת כמעט בכל בית בישראל. לא מדובר רק במהירות גבוהה יותר – מדובר בקפיצת מדרגה בתפיסת חיבוריות ותשתיות מתקדמות.
מהם סיבים אופטיים?
סיבים אופטיים הם כבלים דקים מאוד, עשויים זכוכית או פלסטיק מיוחד, שמעבירים מידע באמצעות אור – בניגוד לכבלים מסורתיים שמעבירים זרם חשמלי. היתרון המהותי שלהם טמון ביכולת להעביר כמויות אדירות של נתונים במהירויות שיכולות להגיע ל-1 גיגה ביט לשנייה ואף יותר, ובצורה כמעט מיידית וללא הפרעות מהסביבה.
הסיבים אינם רגישים לשדות מגנטיים, מה שהופך אותם לאמינים במיוחד גם באזורים צפופים או תעשייתיים, ובשנים האחרונות, בזכות ירידה דרמטית בעלויות הייצור, שיפורים בטכנולוגיית ההנחה והבשלות של השוק, הם הופכים לנגישים לכל דורש.
למה דווקא עכשיו אינטרנט סיבים נהפך לסטנדרט בבתים?
המעבר ההמוני להתקנת סיבים אופטיים התגבר בתקופת מגפת הקורונה ששימשה קטליזטור עוצמתי, כשמאות אלפי ישראלים נדרשו לעבוד, ללמוד ולהתנהל מהבית, והתשתיות הקיימות, שהתבססו על כבלי נחושת ישנים, פשוט לא עמדו בעומס.
העלייה החדה בצריכת תוכן באיכות גבוהה, לצד המעבר לשירותים מבוססי ענן – הפכו את חוויית הגלישה המסורתית למיושנת. חברות התשתית החלו במרוץ לפריסת רשתות הסיבים בכל רחבי הארץ, מתוך הבנה שמי שלא יציע תשתית מתקדמת – יישאר מחוץ למשחק.
איך המדינה האיצה את מהפכת הסיבים?
המדינה התגייסה לקידום הנושא, עם מכרזים ממשלתיים וסבסוד פריסה בפריפריה, כך שנוצר מצב שבו בשנת 2024, למעלה מ-75% מהמשקי הבית בישראל כבר מחוברים, או יכולים להתחבר, לתשתית סיבים אופטיים.
מהם ההבדלים בין סיבים אופטיים לאינטרנט רגיל, ולמה הם כל כך משמעותיים?
ההבדל המרכזי בין אינטרנט מבוסס הסיבים לבין אינטרנט רגיל הוא קצב העברת המידע והיציבות של החיבור, כשהסיבים מספקים מהירות סימטרית – כלומר, גם העלאה וגם הורדה באותה מהירות – דבר קריטי למי שעובד מהבית, מעלה קבצים גדולים לענן, משתתף בפגישות וידאו או משחק במשחקים מקוונים בזמן אמת.
בניגוד לכך, חיבור רגיל הוא אסימטרי – מהירות ההורדה גבוהה, אך מהירות ההעלאה מוגבלת. בנוסף, אינטרנט מבוסס סיבים מושפע פחות מהמרחק מהמרכזייה ומהעומס ברשת, מה שמבטיח חוויית גלישה תקינה ללא ניתוקים בשעות העומס.
האם כל בית יכול להתחבר לסיבים – ומה מעכב את אלו שעדיין לא?
למרות קצב הפריסה המרשים, לא בכל אזור בישראל יש תשתית זמינה לסיבים, בשל שיקולים כלכליים ותכנוניים. אזורים כפריים, שכונות ותיקות או יישובים קטנים דורשים פריסה יקרה ומורכבת יותר, ולעיתים אין בהם מספיק מנויים פוטנציאליים כדי להצדיק את ההשקעה מצד חברות התשתית.
עם זאת, משרד התקשורת פועל בצעדים משמעותיים לצמצום הפערים – בין השאר באמצעות "קרן הפריסה האוניברסלית", שמממנת פריסת סיבים באזורים שאינם כלכליים, וכן באמצעות רגולציה שמחייבת חברות לשתף תשתיות ולאפשר תחרות באזורים שכבר חוברו.
